תאצ'יפוטילה

סיפורו של  פוטילא  סיפור 
היה נזיר בזמנו של הבודהא אשר היה לו הרבה ידע  לכן כולם באו ללמוד ממנו אך הוא עצמו לא הגיע להבנה עמוקה לכן הבודהא קרא לו ספר ריק : "תאצ'י פוטילא"  דבר שפגע בו ועורר אותו לצאת לחשוב. הוא פנה למנזר ובקש להתלמד שם ראשית פנה לראש המנזר אך הראש מנזר קלט את מצבו המנטאלי היהיר והעבירו לנזיר אחר אך גם הוא קלט זאת והעבירו לנזיר נמוך ממנו וכך הלאה עד שהופנה לילד בן 10. הילד אמר שהוא מסכים ללמדו בתנאי שיעשה כל מה שיבקש והוא הסכים .אז הוא אמר לו להיכנס לנהר. פוטילה פנה להוריד את גלימתו והילד אמר לו להכנס עם הבגדים וכך היה פוטילה נכנס עם בגדיו עד שהילד קרא לו לצאת ככה שלוש פעמים. ואז שאל אותו: "אם יש לך מין מיכל שיש בו שישה חורים שנכנסה לתוכו תולעת איך תוציא אותה?". פוטילה אמר: " אסתום חמישה ואמתין שתצא מהשישי". "זה מה שאני רוצה שתעשה, שישה החורים הם ששת החושים, סתום את כל חמשת החושים: שמיעה, הרחה, ראיה, טעם ומגע, ואל תיתן להם תשומת לב עד שתתפוס  את המיינד עולה ותראה את הטעויות של המיינד ו, כך תצליח לתפוס אותן." זה מלמד שאפילו המורה החשוב לא היה לו בסיס עד שוויתר על ההיתפסות שלו, כלומר לא מספיק להבין אינטלקטואלית אלא התרגול.ככה נלמד הלקח שלא להיתפס ללימוד כמשמעות ולקבל את הריקות שבדברים.